סעיף 40 לפקודה קובע : פסילת מינימום 3 שנים – "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בתי המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

סעיף 21  לחוק העונשין- (א) רשלנות  אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט בלבד-

1. שלעניין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור-;
2. שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר;

(ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע".

סעיף 304 לחוק העונשין – "גרימת מוות ברשלנות – הגורם ברשלנות למותו של אדם , דינו מאסר שלוש שנים".

משרד עו"ד יצחק אוסמו עובד בשיתוף פעולה מלא עם בוחני תאונות בעלי וותק וניסיון.

1. תאונות דרכים שתוצאותיה הריגה או פגיעה בגוף לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה
2. תאונות דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר לפי תקנה 145 לתקנות התעבורה.
3. הפקרה אחרי פגיעה.
4. נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים
5. ציות לתמרורים לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה
6. ציות לשוטר, פקח ועובד מע"צ לפי תקנה 23 לתקנות
7. מצב כללי של הרכה לפי תקנות 27 ו- 356 לתקנות התעבורה
8. חובה להחזיק בהגה או בכידון ושימוש במכשיר טלפון
9. סטיה מנתיב נסיעה
10. נסיעה אחרונית
11. עקיפה לפי תקנה 47 לתקנות התעבורה
12. הולכי רגע במעבר חציה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה
13. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור לפי תקנה 71 לתקנות התעבורה.
14. חובת חגירה של חגורות בטיחות לפי תקנה 83 ב לתקנות התעבורה
15. הובלת מטען לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה
16. הודעת אי – שימוש.

האם היסודות של עבירת גרימת מוות ברשלנות שהים למרכיבים הדרושים להוכחת עוול רשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין :

הלכה מבוססת היא שהיסודות הנדרשים  להתהוות עבירה של גרימת מוות ברשלנות זהים למרכיבים הדרושים להוכחת עוולת רשלנות על פי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.

היסוד הנפשי הדרוש להרשעה :

היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה מסתפק בהוכחת קיומה של רשלנות כ"הלך נפשי", כלומר, קיומה של אי צפיית הסיכון לחיי אדם או לשלמות גופו, מקום שאדם מן היישוב היה צופה ומונע את מימושו של אותו סיכון.

המרכיבים שיש לבדוק  על הפסיקה :

1. חובת זהירות מושגית.
2. חובת זהירות קונקרטית
3. התרשלות
4. נזק
5. קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

מספר כללים מנחים הותוו בפסיקה באשר לענישה הראויה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים:

1. העונש הראוי – מאסר בפועל ופסילה משמעותית מלנהוג זאת בעיקר לאור עיקרון קדושת החיים, החובה להגן על ציבור המשתמשים בדרך והצורך להרתיע את ציבור הנהגים.
2. השני – נסיבות אישיות של נאשם יש ליתן משקל נמוך יותר בשל העובדה שתאונות דרכים נגרמות בדרך כלל, על ידי אנשים נורמטיבים והיסוד הנפשי נעדר כל כוונה פלילית.
3. השלישי – מידת הרשלנות שהיתה בהתנהגות הנאשם במקרה הספציפי.

1. הודעת אי – שימוש.

חקיקה :

העבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשים היא עבירה תוצאתית ולצד הוכחת התרשלות מתחייבת הוכחת התוצאה של גרם מוות, והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לגרם המוות.

סעיף 64 לפקודת התעבורה קובע :

"64. גרימת מוות בנהיגה רשלנית – העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 תוך כדי שימוש ברכב דינו מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראשה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין".

רשימת התחומים הנוספים בתחום המומחיות  בתעבורה :

1. נהיגה בלי רישיון נהיגה
2. נהיגה ללא פוליסת ביטוח
3. גרימת מוות בנהיגה רשלנית :

המדובר בעבירה של גרימת תוצאה, עם יסוד נפשי של רשלנות. היסוד העובדתי של העבירה הינו מעשה או מחדל רשלני של הפרת חובת הזהירות  (הרכיב ההתנהגותי), הגורם בזיקה ישירה של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי למותו של אדם (רכיב התוצאה).

הרשלנות אשר עיקרה הצפיות הסבירה הנה חלק מהיסוד העובדתי והנפשי כאיד. בצד מאפיינה כיסוד הנפשי, מהווה רשלנות גם חלק מהיסוד העובדתי של העבירה, המתבטא  בהפרת חובת הזהירות שכתוצאה ממנה נקטלו חיי אדם.

משמעותה של רשלנות כיסוד נפשי קבועה בסעיף 21 לחוק העונשין :

עיקרה : העדר מודעות כלפי הרכיב היסוד העובדתי, במרום אדם מן היישוב, כלומר האדם הסביר היה מודע לה.

היבט פלילי של רשלנות אשר גרמה למותו של אדם :

הואיל ומדובר בהיבט הפלילי של רשלנות אשר גרמה למותו של אדם אז יש להידרש גם לבחינת המחשבה והכוונה הפלילית של הנאשם. המענה לכך הוא שלב – ליבה של הרשלנות אינה במחשבה "רעה" אלא דווקא חוסר המחשבה מקום בו החוק מצפה לקיומה של זו; העבירה היא בכך שלא עברה במוחו של הנאשם מחשבה כאשר במוחו של האדם הסביר הייתה עוברת, שהיא צפיית הנזק לאחר מעשה או מחדלו ראה 🙁 י' קדמי על הדין בפלילים, כרך שלישי, 2004, 1208).

היסוד העובדתי :

מבחינת היסוד העובדתי, התנהגות האסורה בעבירה זו משמעה התנהגות המהווה הפרת חובת זהירות המוטלת על כל אדם מכוח הדין.

העבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין האם היא תוצאתית ??

העבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין היא עבירה תוצאתית ולצד הוכחת ה"התרשלות" מתחייבת הוכחת התוצאה של גרם מוות, והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לגרם המוות.